מיומנו של חתול

כל בוקר אני עומד נואש מול הברז הפתוח ומנסה לשלב את הלשון בין הטיפות. לא עוד! מחר אני הולך לנסות את השיטה של החתול הזה!

גאונות לשמה!

איך לא חשבתי על זה עד היום??? 

שלכם,

שאסי

קבלו את הברכה המהממת בהשתתפותכם! שנה טובה ל-כו-ל-ם!!!

שלכם,

שאסי

מה אתם מסתכלים עליי ככה המומים? אומרים: "משהו עובר עליו" "החתול בדכאון" " הוא מרגיש את הסתיו מגיע".

אפשר לחשוב מה כבר קרה.. אז בא לי קצת לגרגר, ונעים לי הליטוף הזה מאחורי האוזן. שלא יעלה לכם לראש, זה לא אומר שאת שניכם אני מחבב, ממש לא!

למה גרגורים גורמים לכם כזאת הנאה והנשיכות הקטנות בכפות הרגליים לא? אני אומר לכם, משהו אתכם לא בסדר, אולי זה הסתיו…

שלכם,

שאסי.

מספר חתולים מובחרים כבר שלחו את תמונותיהם הנאות לפרוייקט "שנה טובה מהחברים של שאסי". בשבוע הבא אני עובר לשלב הכנת הברכה. לכן, אם אתם חושבים שאתם רוצים להראות את עיניכם החתוליות, זנבכם הזקוף, ציפורניכם המאיימות או טוסיקכם המלוקק, על-גבי הברכה, אנא מהרו ועשו זאת.

הוראות הפעלה בקישור.

כמו-כן, אם יש לכם רעיונות למשפטים חתוליים המתאימים לברכת שנה טובה זה הזמן לכתוב אותם כתגובות לפוסט הזה.

שלכם,

שאסי.

אלית, חביבת הבלוג העלתה את הסרטון הבא לפייסבוק:

הסרטון הזה מוכיח שני דברים:

1. כפי שכבר טענתי בעבר, בני אדם הם יצורים לא מתוחכמים וגם מאוד מוזרים…

2. אין על חתולים! העולם לרגלינו! ומי שיעז לטפס מוטב לו שילמד קודם איך לעשות מסאז'.

בכל מקרה, בי שאף אחד לא ייגע, אלא אם הוא מתכוון לתת לי לנשוך לו את אצבעות הידיים כחלק מהטיפול.

שלכם,

שאסי.

חברים יקרים, עברה כמעט שנה מאז פרוייקט חתולי לוח השנה שלי. למי שלא זוכר או יודע, הפרוייקט ההוא נולד כאקט של מחאה, לאחר שגיליתי ש"תנו לחיות לחיות" בחרו לשתף פעולה עם בונזו, ולכן לא כללו חתולים בלוח השנה שהוציאו.

השנה שמחתי לגלות באתר העמותה, כי הם צילמו לכבוד לוח השנה שלהם חיות שונות הנמצאות אצלם בבתי המחסה.

אני חושב שרכישת לוח השנה של "תנו לחיות לחיות" היא פעולה בעלת חשיבות נעלה, ואיני רוצה להפיץ לוח שנה משלי שעלול לפגוע בהכנסותיהם ולהתחרות בהם.

לפיכך, אני מכריז על פרוייקט חדש: "שנה טובה מהחברים של שאסי" אני מזמין את כולכם, חברים שלי, לשלוח לי תמונות מדליקות שלכם ברוח השנה החדשה. את התמונות אאסוף למצגת שתוכל לשמש את כולנו כברכת שנה טובה לחברים.

כתובת המייל לשליחת תמונות היא: shasicat@gmail.com.

יכול להיות שאהיה קצת עסוק בשבועיים הקרובים, כך שאם יש לכם שאלה והתשובה שלי מתעכבת תדעו שאשתדל לענות כמה שיותר מהר.

מקווה שהפרוייקט השנה יצא יפה כמו זה של השנה שעברה.

שלכם,

שאסי.

תמר, קוראת מסורה וחובבת שממיות (אם כי בדרך קצת שונה ממני), שלחה לי כתבה שפורסמה באתר "הארץ". הכתבה קצת ישנה, מחודש ינואר, אך מספיקה כי להוכיח שוב את מה שאני טוען תמיד: בני האדם הם יצורים לא מתקדמים בכלל, יצורים חסרי תחכום מינימלי.

בכתבה מתואר מחקר שקבע "חתולי מחמד שולטים בבעליהם". עצם השימוש בביטוי "מחמד" הוא כבר כשל מקצועי חמור של החוקרים, אך חמורה מכך העובדה שהם אשכרה התאמצו לחקור את הדבר הטריוויאלי ביותר והגיעו לתוצאות לא נכונות: חתולים מפיקים קולות שגורמים לאנשים שהם שולטים בהם להיענות לצרכיהם.

יש כאן טעות חמורה. נכון שבין היתר אני משתמש ביללות כדי להגיד "עברו ארבעה ימים, אי אפשר להריח את הקקה הזה יותר", אבל הדרך העיקרית שלי לשלוט באלה שגרים פה איתי היא הפגנת אי שביעות רצון תמידית מהתפקוד שלהם: רוצים לשחק- לא בא לי, רוצים ללכת לעבודה- בא לי לשחק, רוצים להתכרבל איתי- אני הולך מפה, רוצים לישון- בא לי להתכרבל עם הרגליים שלכם.

התוצאה: אחד המשפטים העיקריים אצלנו בבית הוא "איזה מסכן שאסי, הוא רוצה לשחק/ הוא לבד כל הזמן/ לא החלפנו לו את הקקה/ מזמן לא אכל ממתק"

אנשים הם יצורים לא מתוחכמים בכלל. הדרך העיקרית להפעיל אותם היא דרך של ייסורי מצפון, עם יללות או בלי. ואת זה היו יודעים החוקרים אם רק היו שואלים אותי…

תנסו את זה בבית!

שלכם,

שאסי.

יש לי היום יום הולדת.

לא צריך מתנות גדולות, אספקת גורמה לכל השנה תספיק לי בהחלט, אולי גם כמה כדורי זהב, חול שמנקה לבד את הקקי (בעצם יש לי כזה, אחרת איך תסבירו את זה שהחול נהיה נקי בלי שאני אנקה אותו בעצמי?) , ברז פרטי עם מים זורמים תמיד וחלון משקיף לים התיכון.

אני חוגג שלוש שנים.

כבר למדתי לא מעט על החיים. למדתי שעדיף להיות גבוה ובודד, מאשר לרדת אל העם בצניחה מהירה, ולגלות שהעולם הקסום בו חזיתי ממרומי מושבי, הוא בעצם אדמה חרבה שיד גנן לא נגעה בה. למדתי שבלילה קריר יותר, חשוך יותר וכיף יותר לגלגל כדורי פלסטיק על רצפות פרקט- אגב, גיליתי גם שלשכנה מלמטה יש ירידה די רצינית בשמיעה.

החיים בגיל שלוש שקולים יותר, רגועים יותר ושורטים פחות.

הנה תיעוד של מסיבת יום ההולדת שלי:

שלכם,

שאסי.

לאחרונה הגיעו לאוזני שמועות זדוניות המופצות אודותי באינטרנט.

אין זה ראוי להשמיץ בצורה גסה שכזאת חתול שעושה ימים כלילות כדי להציל חתולים אחרים ברחבי הגלובוס.

לכתוב שהסיבה האמיתית בגללה אני לא כותב היא שאני פשוט נופש מול הטלויזיה היא הכפשה לשמה ואין לה כל אחיזה במציאות!

אז מה אם צולמתי שוכב על הספה כשהשלט לידי, מי אמר שבאמת הדלקתי את הטלויזיה, אה?

ואם הדלקתי את הטלויזיה, מי אמר שבאמת יש מה לראות שם??? אה???

כ-ו-ל-ם יודעים שאין מה לראות בטלויזיה.

איפה הימים הגדולים של החתול שמיל, איפה המופע ההוליוודי של גארפילד והמשחק המופתי של חתלתול בתפקיד המרושע לצידו של גרגמל?

פעם, אם היו טוענים נגדי שאני לא כותב יותר כי אני שורץ מול הטלויזיה הייתי מודה בזה, אבל כיום זאת ממש חוצפה לטעון נגדי משהו כזה!

שלכם,

שאסי.